גזר דין בתיק ת"פ 49376-02-11

1.         הנאשם, יליד 64', הורשע על פי הודייתו בעבירות של שוד - לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); דרישת נכס באיומים - לפי סעיף 404 לחוק העונשין, והחזקת סכין שלא כדין - לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. 

2.          תמצית עובדות כתב האישום.

א. אישום ראשון.

בתאריך 15/2/11 סמוך לשעה 12:00, הלכה הגב' ז.ז. (להלן: המתלוננת 1) בדרכה ללשכת העבודה שברחוב שיבת ציון בחיפה. ביורדה במדרגות בין רחוב מעלה השחרור לרחוב שיבת ציון, ניגש אליה הנאשם, שלף לעברה סכין, ודרש ממנה באיומי הסכין את כספה. המתלוננת קראה לעזרתו של מר א.מ. שהגיע באותה העת למקום, והאחרון פנה לנאשם ואמר לו כי אין ברשותם כסף. לאחר דברים אלה, עזב הנאשם את המקום.

במעשיו המתוארים לעיל, דרש הנאשם כסף מהמתלוננת בכוונה לגונבו, כשהוא מאיים עליה בסכין.

ב. אישום שני.

בתאריך 20/2/11 סמוך לשעה 14:30, הלכה הגב' א.ו (להלן: המתלוננת 2) בדרכה מלשכת העבודה שברחוב שיבת ציון שבחיפה, כשהיא נושאת את תיקה בו מכשיר טלפון סלולארי וכ-180 ש"ח (להלן: הכסף). כשהחלה לעלות במדרגות המחברות בין רחוב שיבת ציון לרחוב מעלה השחרור, ניגש אליה הנאשם, משך את תיקה, וחרף התנגדותה, נטל אותו ממנה במטרה לשלול אותו שלילת קבע. כתוצאה מהפעלת הכוח כלפיה, נפלה המתלוננת על המדרגות ונפצעה בבירכה. הנאשם נמלט מהמקום כשתיקה ברשותו.

המתלוננת שבה ללשכת העבודה, ביקשה את עזרת השומר בהזעקת המשטרה, ועם בוא השוטרים, מסרה להם את תיאורו של הנאשם. סמוך לשעה 15:00, עוכב הנאשם על פי התיאור שמסרה המתלוננת. בחיפוש שנערך על גופו ובכיסיו של הנאשם, נמצאו סכין, אותה החזיק שלא כדין, מכשיר הטלפון הסלולארי של המתלוננת וכספה.

3.         ראיות לעונש .

א. גליון הרשעות קודמות

לנאשם 20 הרשעות קודמות, משנים 85'- 06', במגוון רחב של עבירות אלימות, רכוש וסמים, בגינן ריצה הנאשם תשעה מאסרים, חלקם לתקופות ממושכות.

הנאשם הורשע במספר התפרצויות וגניבות; חבלה או פציעה כשהעבריין מזוין; תגרה; החזקת כלי פריצה לרכב; 6 עבירות של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית; הסגת גבול פלילית וניסיון לגניבה; שימוש ברכב ללא רשות; חבלה במזיד; גניבה מרכב; נשיאת סכין למטרה לא כשרה, וכן עבירת שוד משנת 06'. 

בגין עבירת השוד גזר עליו בית משפט המחוזי בחיפה ביום 30/04/06 בת"פ 5034/06, עונש מאסר בן 4 שנים ו- 4 חודשים (הכולל הפעלה של מאסר על תנאי בן 10 חודשים); 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא ישא בהם זולת אם יעבור בתקופת התנאי עבירה בגינה הורשע בת"פ 5034/06 (שוד), וכן פיצוי למתלוננת שם בסך 5,000 ש"ח.

            ב. תסקיר שירות המבחן.

קצינת המבחן, אשר התרשמה בדבר קיומו של סיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד מצד הנאשם דידן, וסיכוי נמוך כי קשר עם שירות המבחן יתרום לצמצום סיכון זה, המליצה להפעיל את המאסר המותנה התלוי נגדו, ונמנעה מהמלצה טיפולית בעניינו.

היא סקרה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, בן 47, רווק, מוסלמי, אשר גדל לדבריו במשפחה חמה. הנאשם נחשף לדפוסי התנהגות עברייניים בשכונת מגוריו ובמסגרת המשפחה, כאשר גם יתר אחיו היו מעורבים בעבר בפלילים. מגיל צעיר חבר הנאשם לחברה שולית והחל מעורבות בפלילים לרבות שימוש בסמים.

לדבריו, סיים 9 שנות לימוד, והשלים שנת לימודים נוספת במסגרת מאסר שריצה. לאחר מכן עבד לדבריו כ- 7 שנים במשחטה, בשיפוצים ובשוק.

קצינת המבחן התייחסה לרישום הפלילי של הנאשם, כמפורט לעיל. הנאשם מסר לקצינת המבחן כי צרך סמים מגיל 14 ובגיל 18 החל להשתמש בהרואין ובקוקאין עד לפיתוח דפוסי התמכרות. ממידע שנתקבל מגורמים טיפוליים בבית המעצר קישון עולה כי במסגרת עונשי מאסר שריצה בעברו, החל משנת 95', עבר הנאשם לבקשתו מספר ניסיונות גמילה בבתי המאסר צלמון וחרמון, אולם כולם כשלו. לטענתו עבר טיפול גמילה "עצמאי", בעזרת הצוות המטפל בכלא צלמון, ומאז הוא נקי מסמים. קצינת המבחן ציינה כי אין לשירות המבחן אפשרות להעריך את מידת ניקיונו של הנאשם מסמים, בשל היותו במעצר. לשיטתה, קיימת אצלו מוטיבציה ורצון לגמילה, אך עם זאת קיים קושי רב להישאר נקי מסמים לאורך זמן.  

אשר לעבירות נשוא תיק זה, הנאשם אישר חלקית את המיוחס לו. הוא הכחיש כל מעורבות בעבירה המפורטת באישום הראשון. לגבי האישום השני אישר כי לקח את התיק, אך הכחיש כי המתלוננת נפלה ונפצעה, וכי עשה שימוש בסכין במהלך נטילת התיק. לטענתו, מצא את הסכין ברחוב רק מאוחר יותר באותו היום. הוא הסביר כי הרקע לביצוע העבירות הינו לחצים כלכליים בהם היה נתון ורצונו "לעשות רווח כספי מהיר".